צריבה (אבלציה) לפרפור פרוזדורים

פעולה זו הינה יעילה יותר מהטיפול התרופתי לשמירת קצב סינוס אולם היא פעולה פולשנית וישנם סיכונים הכרוכים בביצוע הפעולה. כשבאים לבחון האם מומלץ לבצע אבלציה לפרפור פרוזדורים יש לשקול מגוון רב של משתנים ובסופו של דבר להחליט האם התועלת הצפויה למטופל עולה על הסיכון הכרוך בפעולה.

ישנם שיטות שונות לביצוע הפעולה – למשל שימוש באנרגיית חום (RF) או קור (CRYO) וכן אסטרטגיות שונות המתאימות למטופל. בכל אבלציה של פרפור פרוזדורים יתבצע בידוד חשמלי של ורידי הריאה המתנקזים לפרוזדור השמאלי בלב. הסיבה לכך היא שרוב ה"מקורות" להתחלה של פרפור פרוזדורים מגיעים מתוך ורידי הריאה. הפעולה עצמה איננה פוגעת בתפקוד הלב ומבודדת מבחינה חשמלית בלבד את ורידי הריאה מהפרוזדור השמאלי, כך שגם אם תהיה התעוררות חשמלית בורידים אלו שפוטנציאלית יכולה לגרום להתחלת פרפור פרוזדורים, זה לא יגיע לפרוזדור השמאלי ולא יגרום לפרפור פרוזדורים.

הפעולה מתבצעת לרוב תחת הרדמה כללית. דרך גישה וורידית במפשעה מכניסים צנתר וקטטרים המגיעים דרך הוריד הנבוב התחתון לפרוזדור השמאלי בלב. על פי השיטה הספציפית שנבחרה, מבודדים מבחינה חשמלית את ורידי הריאה.

צריבה (אבלציה) לרפרוף פרוזדורים

ישנם סוגים שונים של רפרוף פרוזדורים, כאשר המשותף להם הוא היווצרות של מעגל חשמלי בפרוזדור (אחד או לעיתים שניים) שמזין את עצמו וגורם לקצב מהיר מאוד בפרוזדורים בלב.
בתלות בסוג הרפרוף יתוכנן סוג האבלציה במקרה זה.

על פי רוב, מדובר ברפרוף שנוצר בשל מעגל חשמלי שמוגבל לפרוזדור הימני בלב סביב גבולות אנטומיים ברורים. הצריבה במקרה כזה הינה מאוד אפקטיבית (~95% הצלחה) עם שיעור סיבוכים נמוך. פעולה זו מתבצעת תחת הרדמה מקומית בלבד ולעיתים תינתן תוספת של חומרים מטשטשים. דרך גישה וורידית במפשעה מכניסים קטטרים המגיעים דרך הוריד הנבוב התחתון לפרוזדור הימני בלב ומבצעים צריבה באיזור שהכרחי לקיום המעגל החשמלי כך שלאחר שבוצעה הצריבה, המעגל החשמלי לא יכול להתקיים עוד.

במקרים שבהם הרפרוף נחשד כלא טיפוסי אזי שיעורי ההצלחה בצריבה וההחלטה האם כדאי לבצע אבלציה תלויים במגוון רב של משתנים.

צריבה (אבלציה) להפרעות קצב על חדריות

הפרעות קצב על חדריות או SVT הוא שם כולל למגוון של הפרעות קצב, כאשר העיקריות שבינהן הם:

  • AVNRT –בה נוצר מעגל חשמלי בתוך ה- AVN (צומת חשמלית הממוקמת בין הפרוזדורים לחדרים בלב).
  • AVRT – בה נוצר מעגל חשמלי שבו זרוע אחד הוא מערכת ההולכה התקינה ביו הפרוזדורים לחדרים (ה-AVN) וזרוע נוספת של המעגל הוא מסלול הולכה נוסף בין הפרוזדורים לחדרים שבדרך כלל קיים מאז הילדות – לדוגמה למטופלים עם WPW.
  • AT – טכיקרדיה עלייתית שבו ישנו מוקד של תאים באחת העליות בלב שמשתלט על הקצב הרגיל (הסינוס) וגורם לדופק מהיר.

האבחנה במקרים אלו לעיתים יכולה להיעשות על ידי תרשים אק"ג אולם לרוב רק בזמן בדיקה אלקטרופיזיולוגית שבה גורמים באופן מכוון להפרעת הקצב ניתן יהיה לאבחן במדוייק את סוג הפרעת הקצב.

בדיקה אלקטרופיזיולוגית נעשית תחת הרדמה מקומית בלבד. דרך גישה וורידית במפשעה מכניסים צנתר וקטטרים המגיעים דרך הוריד הנבוב התחתון לפרוזדור הימני בלב במספר מקומות "אסטרטגיים". לאחר מכן גורמים באופן מכוון להפרעת הקצב. בעת שישנם קטטרים בלב המכוונים לרישום מדוייק של פעילות חשמלית מתוך הלב, ניתן לאבחן באופן ודאי את סוג הפרעת הקצב. לאחר האבחון הודאי והחלטה על צריבה, מתקדמים באותה פעולה ומבצעים את הצריבה עבור הפרעת הקצב שאובחנה.

על פי סוג הפרעת הקצב, תהיה הגישה הטיפולית באבלציה. היעילות של אבלציה מסוג AVNRT ו-AVRT הינה > 95% סיכויי הצלחה. היעילות של אבלציה עבור AT נמוכה יותר ותלוייה במיקום המדוייק של הפרעת הקצב. ההתאוששות מפעולות אלו היא מהירה ושיעור הסיבוכים נמוך.

צריבה (אבלציה) לפעימות חדריות מוקדמות

פעימות חדריות מוקדמות מקורם בחדרי הלב. במקרה כזה ישנו מוקד חשמלי המתעורר שלא בזמן וגורם להתכווצות של החדרים. רופא מומחה להפרעות קצב יכול לדעת על פי תרשים אק"ג בסבירות גבוהה מה המקור האנטומי של המוקד החשמלי. על פי המיקום המשוער ניתן לאמוד את שיעוריי ההצלחה בצריבה של פעימות מוקדמות חדריות.

הצריבה מתבצעת תחת הרדמה מקומית בלבד. דרך גישה וורידית (לעיתים תידרש גישה עורקית) במפשעה מכניסים צנתר וקטטרים המגיעים לאזורים הרלוונטים בלב. הרופא נעזר במערכת מיפוי חשמלי תלת ממדי המשמש כמעין נווט למיקום הקטטר בתוך הלב ולפעילות החשמלית בו. לאחר שהמקור לפעילות החשמלית האקטופית זוהה, מתבצעת צריבה באיזור זה.

ההתאוששות מפעולות אלו היא מהירה ושיעור הסיבוכים תלוי במיקום של המוקד החשמלי הסורר.

השתלת קוצב לב ודפיברילטור

דפיברילטור הוא מכשיר שמטרתו לנטר את קצב הלב וכאשר ישנה הפרעת קצב לב המסכנת חיים לטפל בה מיידית על ידי מתן שוק חשמלי. דפיברילטור הוא מכשיר שיכול לשמש גם כקוצב. ישנם מספר סוגים של קוצבים ודפיברילטורים. לרוב מדובר במכשיר שאליו מחוברות אחת עד שלוש אלקטרודות. המכשיר עצמו מושתל בחזה במטופל מתחת לעור והאלקטרודות מושתלות בלב דרך גישה ורידית. הבחירה בסוג המכשיר הספציפי המותאם למטופל תלויה במגוון פרמטרים. ניתוחים מסוג זה לרוב מתבצעים תחת הרדמה מקומית בלבד.