קרדיולוגיה כללית

ד"ר ארז מומחה בקרדיולוגיה מ-2017 ובעל ניסיון רב באבחון וטיפול בכל התחומים בקרדיולוגיה הכללית וביניהם:

  • הגישה לבירור כאב בחזה
  • הערכת סיכון להתקפי לב ומניעה של מחלות לב
  • מעקב וטיפול בחולים לאחר התקף לב
  • חוות דעת שניה בכל התחומים בקרדיולוגיה

אבחון הפרעות קצב

תפקידו הבסיסי של הלב הוא לשמש כמשאבת דם המזרימה דם מחומצן לאיברים השונים בגוף. כמו כן הלב מאפשר לריאות לפנות חמצן דו-פחמני ולהעשיר את הדם בחמצן. הלב הוא למעשה שריר המורכב מארבעה מדורים – שתי עליות (או פרוזדורים) ושני חדרים בלב. על מנת לתפקד כראוי שריר הלב מתכווץ בצורה מסונכרנת ומתוזמנת היטב. המערכת החשמלית בלב מתזמנת את ההתכווצות של שריר הלב כך שהפעילות של הלב תהיה אפקטבית ביותר.

במצב תקין, הפעילות החשמלית בלב מתחילה מהתעוררות חשמלית של צבר תאים הנמצא בעלייה הימנית בלב. צבר תאים זה נקרא סינוס (SAN) והוא מכתיב את קצב הלב. בהמשך מערכת ההולכה החשמלית בלב מוליכה את האות החשמלי לשאר שריר הלב בצורה מאורגנת, מתוזמנת וסדורה. הפעילות החשמלית בלב וההתכווצות בלב שזורות זו בזו ובעת שישנה עוררות חשמלית בתא בשריר הלב, תא זה מתכווץ. מכאן חשיבותה הגדולה של המערכת החשמלית בלב – לנצח על המשאבה המופלאה הזו על מנת שתפעל בצורה מושלמת. כל שינוי במערכת החשמלית התקינה שתוארה לעיל, נחשבת כהפרעה בקצב הלב.

למעשה לחלק גדול באוכלוסייה הכללית תהיה במהלך היום הפרעה כלשהיא בקצב הלב ולא כל הפרעה כזו היא בעלת חשיבות ממשית למטופל. על מנת לדעת אילו הפרעות בקצב הלב הן בעלות משמעות ואלו הפרעות קצב הינן חסרות חשיבות, מומלץ להיוועץ ברופא מומחה להפרעות קצב.

אבחון הפרעות קצב מתבצע באמצעות רישום אק"ג. אק"ג הוא תרשים של הפעילות החשמלית בלב ברגע ביצוע הרישום. אולם לרוב, הפרעות קצב מופיעות לסירוגין ובאק"ג שגרתי לא בהכרח ניתן יהיה לאבחן אותן
ישנם כלי אבחון נוספים בהם ניתן לאבחן הפרעות קצב שמופיעות לסירוגין:

הולטר אק"ג – מכשיר המוצמד למטופל ומנטר את קצב הלב למשך 24-48 שעות.

Event recorder – מכשיר חיצוני הניתן למטופל למשך מספר חודשים ובעת שהמטופל חש בתסמינים שנחשדים להפרעת קצב הוא נעזר במכשיר על מנת לתעד את הפעילות החשמלית בלב בזמן זה.

Loop recorder External – מכשיר חיצוני הצמוד למטופל (כמו הולטר אק"ג) למשך מספר חודשים הרושם באופן רציף את הפעילות החשמלית בלב. בעת שהמטופל חש בתסמינים שנחשדים להפרעת קצב, המטופל לוחץ על כפתור והמכשיר ישמור את הרישום בחלון זמן שקדם ללחיצה.

Internal loop recorder – מכשיר המושתל בחזה מחת לעור ורושם באופן רציף את הפעילות החשמלית בלב. ניתן לתכנת את המכשיר כך שירשום אירועים "חשודים". בד"כ אורך חיי הסוללה של מכשיר כזה הוא כשלוש שנים.
ניטור לפרפור פרוזדורים סמוי – מכשיר חיצוני המוצמד למטופל. תפקידו לזהות אירועי פרפור פרוזדורים שהמטופל לא בהכרח חש אותם. בדרך כלל מכשיר כזה ניתן למטופלים לאחר שבץ מוחי מסיבה לא ברורה על מנת לנסות להקטין סיכון לשבץ מוחי חוזר.

שעונים חכמים – ישנם שעונים חכמים (דוגמת Apple Watch) בהם ישנם אלגוריתמים לרישום וזיהוי הפרעות קצב. רמת הדיוק שלהם באבחון משתנה אך אם יש רישום של הפעילות החשמלית זה בהחלט יכול לעזור לרופא מומחה להפרעות קצב בהליך האבחון.

כאשר ישנו חשד לקיום הפרעת קצב או על מנת לאבחן נכונה הפרעות בקצב הלב חשוב לפנות לרופא מומחה להפרעות קצב.

פרפור פרוזדורים

פרפור פרוזדורים זוהי הפרעת הקצב הכי שכיחה. כ-1 מתוך 3 אנשים ילקו בפרפור פרוזדורים בשלב כלשהו בחייהם. מדובר בהפרעת קצב שבה הפעילות החשמלית בפרוזדורי הלב (עליות הלב) אינה מאורגנת וכאוטית כך שלמעשה אין התכווצות מכנית אפקטיבית של הפרוזדורים בלב.

מה חשים בזמן פרפור פרוזדורים?
ישנם מטופלים שלא ירגישו כל שינוי בזמן פרפור פרוזדורים. התחושות מגוונות ויכולות לנוע בין – תחושת דופק מהיר, אי סדירות של דופק הלב, עייפות, קשיי נשימה, עלפון ועוד…
מה המשמעות של פרפור פרוזדורים? הסיכון לשבץ מוחי למטופלים עם פרפור פרוזדורים גדול פי 5. איכות החיים של מטופלים המרגישים את הפרעת הקצב הזו נפגמת. לאורך זמן תתכן פגיעה בתפקוד המסתמים בלב וכן בתפקוד הלב.

מה הטיפול בפרפור פרוזדורים?
הטיפול בפרפור פרוזדורים מתמקד בהקטנת הסיכון לפתח שבץ מוחי וכן בנסיון לשמור על קצב לב סדיר (קצב סינוס) לאורך זמן. הקטנת הסיכון לפתח שבץ מוחי נעשית במידת הצורך על ידי תרופות הנקראות "מדללי דם". הניסיון לשמור על קצב לב סדיר מתבצע באמצעות השפעה על גורמי סיכון לפיתוח פרפור פרוזדורים, תרופות אנטיאריתמיות ו/או אבלציה של פרפור פרוזדורים. לעיתים הטיפול הרפואי מתמקד באיזון קצב הפרפור פרוזדורים.

מתי כדאי לבצע אבלציה של פרפור פרוזדורים?
אבלציה של פרפור פרוזדורים הוכחה כיעילה יותר מטיפול תרופתי לשמור על קצב הלב. אולם היעילות של אבלציה של פרפור פרוזדורים איננה 100% ונעה בין 50%-80% בשמירה של קצב סינוס לאורך שנה. ישנם מטופלים שייהנו בשמירה על קצב סינוס גם שנים לאחר הפעולה. אבלציה היא פעולה הנחשבת פולשנית ולפיכך יש אפשרות לסיכונים במהלך הפעולה.
הטיפול בפרפור פרוזדורים הוא מורכב ויש להתאים את הטיפול הספציפי לכל מטופל בהתאם למצבו, סוג הפרפור פרוזדורים, מחלות רקע והעדפותיו של המטופל. רק רופא מומחה להפרעות קצב יכול לתת מענה ראוי לכל הסוגיות בתחום זה.

רפרוף פרוזדורים

רפרוף פרוזדורים היא הפרעת קצב שבה הפרוזדורים בלב מתכווצים בקצב מהיר (כ-300 פעימות לדקה). ההעברה החשמלית לחדרים לרוב בקצב 2:1 (כלומר הדופק יהיה כ-150 פעימות לדקה) אך יתכנו יחסים אחרים (לדוגמה 3:1 או 4:1) או יחסים משתנים (לדוגמה 2:1 ו-3:1 לסירוגין).

לרוב רפרוף פרוזדורים נגרם כתוצאה מהיווצרות "מעגל חשמלי" שממוקד בפרוזדורי הלב. ישנם סוגים שונים של רפרוף פרוזדורים המסווגים לפי המיקום הספציפי של ה"מעגל החשמלי" בתוך פרוזדורי הלב.
מה המשמעות של רפרוף פרוזדורים? הסיכון לשבץ מוחי למטופלים עם רפרוף פרוזדורים גדול פי 5. איכות החיים של מטופלים המרגישים את הפרעת הקצב הזו נפגמת. לאורך זמן תתכן פגיעה בתפקוד המסתמים בלב וכן בתפקוד הלב.

מה הטיפול ברפרוף פרוזדורים?
לעיתים יש צורך בטיפול בתרופות (נוגדי קרישה) על מנת להפחית סיכון לשבץ מוחי. הטיפול ברפרוף פרוזדורים "טיפוסי" שבו המעגל החשמלי כולו נמצא בעלייה הימנית הוא ע"י אבלציה של רפרוף פרוזדורים שהיעילות שלה בשמירת קצב סינוס היא מעל 90% ושיעורי הסיבוכים נמוכה ביותר. הטיפול ברפרוף פרוזדורים שאיננו "טיפוסי" מורכב יותר ודורש התייחסות פרטנית לפי ההיסטוריה הרפואית של המטופל – למשל, האם היו ניתוחי לב בעבר, האם ידוע בנוסף על פרפור פרוזדורים, ועוד.

על מנת לאבחן נכון את סוג הרפרוף פרוזדורים ולהציע את הטיפול הנכון חשוב לפנות למומחה להפרעות קצב.

הפרעות קצב על חדריות (SVT)

הפרעות קצב על חדריות הוא שם כולל למספר הפרעות קצב. לרוב מדובר בהפרעות קצב שחשים אותם -הדופק של המטופל ינוע בין 160 פעימות לדקה ל-200 פעימות לדקה. לרוב פונים בגללן לעזרה רפואית דחופה (מוקד רפואי, מיון). האבחנות השכיחות הן AVNRT, AT, AVRT. האבחון מתבצע על סמך אק"ג אולם לרוב יש צורך בבדיקה אלקטרופיזיולוגית לצורך אבחנה סופית.

הטיפול המומלץ במקרים אלו הוא אבלציה של SVT. לרוב האבלציה מתבצעת מיד לאחר הבדיקה האלקטרופיזיולוגית (באותו מעמד). היעילות של האבלציה במקרה זה היא גבוהה מאוד ותלויה באבחון הסופי של הפרעת הקצב.

פעימות מוקדמות

פעימות מוקדמות יכולות להיות פעימות מוקדמות שמקורן בפרוזדורי הלב או פעימות מוקדמות שמקורות בחדרי הלב. מדובר בפעילות חשמלית שאיננה במקומה וגורמת להתכווצות של העליות או החדרים "לא בזמן הנכון".

מה חשים בזמן פעימות מוקדמות?
לעיתים חשים ב"החסרת פעימה", "פעימה חזקה", פעימות בצוואר, חולשה, ולעיתים לא חשים בשום דבר שונה.

מה המשמעות של פעימות מוקדמות?
ישנה חשיבות למיקום של המוקד החשמלי הגורם לפעימות המוקדמות, לעומס הפעימות המוקדמות ול"מהירות" הפעימות המוקדמות. המשמעות למטופל תלויה בין השאר במבנה הלה ומחלות נוספות ויכולה לנוע מ"חסר משמעות", מפריע לאיכות חיים, אפשרות לפגיעה בתפקוד הלב ועד כדי סיכון לדום לב.

מה הטיפול המומלץ לפעימות מוקדמות?
יתכן ולא ידרש טיפול בתופעה זו, יתכן וטיפול תרופתי יהיה עדיף או לעיתים טיפול באמצעות אבלציה של פעימות מוקדמות.
כדאי להיוועץ ברופא מומחה להפרעות קצב לגבי המשמעות של תופעה זו וסוג הטיפול המומלץ במקרה שלך.

הערכת סיכון למוות פתאומי

רוב המקרים של מוות פתאומי הם כתוצאה ממחלות לב. במבוגרים, סיבת המוות השכיחה הינה התקף לב. בחלק מהמקרים של מוות פתאומי מדובר בהיווצרות הפרעת קצב לב מסכנת חיים.

ישנם מחלות גנטיות ומצבים בהם המטופל חשוף לסיכון גבוה יותר מהאוכלוסיה הכללית למוות פתאומי מסיבה של הפרעות קצב. מחלות גנטיות לדוגמה – תסמונת ברוגדה, ARVC, Long QT, Short QT ומצבים העלולים לחשוף את המטופל לסיכון מוגבר הם לאחר התקף לב, לאחר דלקת בשריר הלב, אי ספיקת הלב, מלות מולדות ולב היפרטרופי.

לאחר שבוצעה הערכת סיכון ע"י מומחה להפרעות בקצב הלב יתכן ויהיה צורך במניעה על ידי טיפול תרופתי ו/או השתלת דפיברילטור.